בואו להתאהב ברצועת החוף המרהיבה של אכזיב ושמורת הטבע הייחודית לה.
מפרצי ים כחולים ונקרות סלע, רכסי כורכר וצמחים נדירים, אתרי הטלה של צבי ים, שרידי העיר המקראית אכזיב וחוף רחצה בברכות ים – כל אלה מחכים לכם בחוף אכזיב. אורך החוף חמישה ק"מ, והוא נוגע ברכס הסולם היורד היישר אל הים.
גן לאומי אכזיב משתרע על פני 450 דונמים. האתר הוכרז גן לאומי בשנת 1968.
הגן שוכן לחוף הים התיכון, כחמישה ק"מ מצפון לנהריה. הכניסה מכביש 4, פנייה ראשונה שמאלה אחרי קיבוץ גשר הזיו, בין הסימן לקילומטר 245 לסימן לקילומטר 246.
היישוב במקום החל בתקופה הכנענית במאה ה 18 לפסה"נ, וחשיבותו הרבה נבעה מהיותו נמל ותחנת דרכים על "דרך הים", שעברה לאורך החוף.
במקרא אכזיב היא עיר כנענית שבני שבט אשר לא כבשוה, עדות לחוסנה: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן, וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב" (שופטים א' 31). בתקופת מלכי ישראל שלטו הפיניקים באזור. הם פיתחו את נמל אכזיב והוא שימש להם בסיס חשוב במסעות המסחר הימיים שלהם. הפיניקים שכללו את תעשיית הזכוכית ויצרו אריגים צבועים ארגמן, צבע שהפיקו מחלזון ימי.
מקורות אשוריים מעידים שסנחריב כבש את העיר במסעו השלישי לפיניקיה ולארץ ישראל (701 לפסה"נ).
בתקופה הצלבנית נקרא המקום קסל אינברט (אימברט), על שם האביר הומברטוס דה פאצ'י, שקיבל את המקום לרשותו מידי המלך הצלבני בלדווין הראשון (1104 לסה"נ). הסולטן הממלוכי בייברס כבש את אכזיב, כנראה, בשנת 1271, ומאז היה כאן כפר קטן ושמו א-זיב, שם ששמר על שם היישוב הקדום. רוב השרידים הנראים כיום בשטח הם שרידי הכפר העתיק והמבצר הצלבני שהיו כאן.
הצמחייה בחוף הים מושפעת מהרסס המלוח שנושאת הרוח מהים, ורק צמחים עמידים לטיפות הרסס המלוח מצליחים להתקיים בו.
במצוק רכס הסולם חיות קבוצות של שפני סלע. בחולות החוף חיים גם יונקים, ובהם שועל מצוי, והמכרסמים מריון וגרביל החולות. עופות נפוצים כאן הם שחפים וחופמים למיניהם.
באכזיב ניתן לקיים פעילויות שונות כמו: סדנאות שטח, פעילות ספורט ימית, פעילות תרבותית וטקסים ציבוריים של תנועות נוער, צה"ל ובתי ספר.
מידע נוסף אודות הגן הלאומי אכזיב, שעות פעילות ועלויות
